מן העיתונות

עובדי מזרחי טפחות: ההנהלה מתנכלת לעובדים ששבתו

בכתב תביעה שהגיש ועד עובדי הבנק נטען שההנהלה מנעה ממי שהשתתפו בשביתה להיבחר לעובדים מצטיינים והפחיתה את מספר הדרגות שקיבלו; מזרחי טפחות: “טענות סרק”

רעות שפיגלמן20:54  04.03.18
 

ועד עובדי בנק מזרחי טפחות טוען כי הנהלת הבנק מתנכלת לעובדים שלקחו חלק בשביתה שהתקיימה בבנק בחודש אוגוסט ו”מחסלת איתם חשבונות” לכאורה. כך עולה מכתב תביעה שהגישו העובדים לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בשבוע שעבר. בית הדין צפוי לדון בתביעה בעוד כשבועיים.

לפי כתב התביעה, אחת הדרכים שבהן בחרה ההנהלה להתנכל למי ששבת היא באמצעות צמצום מספר העובדים המצטיינים לשנת 2017, וצמצום מספר הדרגות שניתנו לעובדים ששבתו. מכתב התביעה עולה כי מעיון ברשימת 164 העובדים המצטיינים שנבחרו על ידי המנכ”ל – מעל 97% מהם לא השתתפו בשביתה וכ־80% ממצטייני החטיבות לשנת 2017 לא השתתפו בשביתה. בשביתה עצמה לקחו חלק כ־80% מתוך 4,300 עובדי הבנק שתחת ההסכם הקיבוצי, כך על פי נתונים שנמסרו מהוועד.

עוד נטען כי עובדים ששנים ארוכות מקבלים מדי שנה דרגות, לא קיבלו אותן הפעם, “זאת בניגוד להתחייבות הבנק המפורשת לבצע מהלך דרגות זהה למהלכי הדרגות שבוצעו בשנים האחרונות בבנק בהם חולקו דרגות ל־90%–95% מעובדי הבנק. בפועל מספר הדרגות שחולקו היה נמוך באופן משמעותי”, כך לפי כתב התביעה. ב־2017 הבנק חילק פחות 950 דרגות בהשוואה לשנה שקדמה לה.

העובדים מציינים לדוגמה את סניף מרום נווה ברמת גן שבו חולקו דרגות של השלמה לשכר מינימום לשלושה עובדים שלא השתתפו בשביתה, בעוד שעובד רביעי שכן השתתף בה והיה זקוק גם הוא להשלמה לשכר מינימום – לא קיבל.

באוגוסט התקיימה שביתה חריגה מאוד בנוף המערכת הבנקאית, שביתה ארוכה יחסית בת כשבועיים, שהביאה אף לדחיית מועד פרסומו של דו”ח הרבעון השני של הבנק. הרקע לשביתה היה עיכוב החתימה על הסכמי השכר בבנק לשנים 2016–2017 כאשר בשל בוררות בנוגע להסכם השכר לשנים 2005–2015 נוצר מצב שלפיו לטענת העובדים שכרם הבסיסי לא התעדכן למעלה מעשור.

בדצמבר האחרון נחתם בבנק הסכם קיבוצי עם ארגון העובדים בנוגע לשנים 2016–2021. הוחלט כי ישרור שקט תעשייתי מלא, סוכם על תוספות שכר קבועות ודיפרנציאליות כמו גם על כך שהעובדים יירתמו לסייע להצלחת המהלכים למיזוג או רכישה של בנק אחר (המיזוג הצפוי ככל שיאושר עם בנק אגוד).

בנוגע להסכם השכר לשנים 2005–2015 עוד מתנהלת בוררות בין הבנק לבין ארגון העובדים כאשר צפוי כי במהלך החודש הקרוב בוררות זו תגיעה לסיומה.

מהבנק נמסר בתגובה כי “במזרחי טפחות קיים הסכם קיבוצי חתום עד לשנת 2021, הכולל התחייבות לשקט תעשייתי מלא עד לתום התקופה. ועד העובדים בבנק בחר לפנות לבית הדין לעבודה בטענות סרק. הבנק ימסור את תגובתו לטענות אלו בבית הדין”. 

[pdf-embedder url=”http://mtv.laoved.net/wp-content/uploads/2018/05/בקשת-מעסיק-לפרטים-מסלולר-0618.pdf” title=”בקשת מעסיק לפרטים מסלולר 0618″]


 

סכסוך עבודה במזרחי טפחות: “הצעת ההנהלה לא מספקת”

הסכסוך הוכרז על ידי מועצת העובדים, לאחר שלא נחתמו הסכמי שכר לשנים 2016-2017 ולאחר החלטת ההנהלה להגדיל את הדיבידנד. ההנהלה בתגובה: “צעד מזיק וניסיון להפעיל לחץ לא ראוי”

מועצת העובדים בבנק מזרחי טפחות הכריזה היום (ג’) על סכסוך עבודה בבנק. הרקע לסכסוך, לטענת מועצת העובדים, הוא העובדה שלא נחתמו בין ההנהלה לבין העובדים הסכמי שכר לגבי השנים 2016-2017. פירוש הדבר הוא שתוך 14 יום יהיה באפשרותו של ועד העובדים לנקוט בצעדים שונים כמו עיצומים ושביתה. 

לצד זאת, גם לגבי השנים 2005-2015 לא נחתמו בין הצדדים הסכמי שכר, ולגבי תקופה זו מתנהלת בוררות שהגיעה לשלב הסופי מוקדם יותר השנה, ומי שממונה על הליך הבוררות הוא השופט בדימוס אשר גרוניס.

בהודעה שפרסם היום ועד העובדים בבנק בראשותו של דני דהן, מצוין כי לצד העובדה שלא נחתמו הסכמי שכר כבר מעל לעשור, הרי שהנהלת הבנק והדירקטוריון ראו לנכון לאשר הכפלת של שיעור חלוקת הדיבידנד (מ-15% ל-30%). 

סכסוך העבודה נוגע לכ-4,300 עובדים בבנק ששכרם הבסיסיאיננו מתעדכן כבר מעל לעשור. שכר הבסיס הוא רכיב אחד מתוך שכרו של עובד בבנק, והוא מהווה לערך עד כ-40% מהשכר. על שכר הבסיס ישנן תוספות שונות כמו בונוסים, הטבות ומנגנון טייס אוטומטי. כך, מנגנון הטייס האוטומטי עומד בבנק על תוספת שנתית בשיעור של 1.5%-4% משכר הבסיס, כתלות בוותק של העובד ובדרגתו.

 

מוועד העובדים נמסר: “ועד העובדים הגיע למו”מ עם לב פתוח ומתוך כוונה לשיתוף פעולה מלא ונטול פניות. כמו כן נענה לבקשת ההנהלה לדון תחילה בסעיפים הנלווים ולדחות את המו”מ על תוספות השכר. להפתעתנו, כשהגענו לדון בתוספות השכר, דרשה הנהלת הבנק לדון גם על דרישותינו בבוררות הכלכלית. התרענו והזהרנו כי נושא כל כך כבד (שכבר התנהל עליו מו”מ שנמשך שנים ועבר גם הליך של שני גישורים ללא הצלחה) יביא לפיצוץ המו”מ. ההנהלה התעקשה והניחה על שולחן הדיונים הצעה בלתי מספקת (בלשון המעטה) וביקשה “לקנות” את הבוררות הכלכלית בנזיד עדשים.”

מהנהלת הבנק נמסר בתגובה: “הכרזת ועד העובדים בבנק על סכסוך עבודה בעיצומן של שיחות מו”מ בינו לבין ההנהלה, כשבמקביל מתקיימת בוררות מחייבת על נושאים נוספים, נראית כמו ניסיון להפעיל לחץ לא ראוי על הבוררים ועל הנהלת הבנק. בניגוד גמור לטענות הוועד, במזרחי-טפחות קיים מנגנון אוטומטי של תוספות שכר בגין ותק, קידומים בדרגות והצמדות נוספות, באופן ששכר עובדי הבנק מתעדכן מדי שנה בדומה למקובל בבנקים האחרים. ולמרות זאת, הנהלת הבנק העלתה בשיחות המו”מ שורה של הצעות שנועדו לשפר את תנאי השכר ומבנה השכר של עובדי הבנק. לא מיותר להזכיר, שמזרחי-טפחות הוא הבנק היחיד בישראל שמציג גידול עקבי במצבת העובדים שלו, שנה אחר שנה ופותח בפני עובדיו מגוון אפשרויות של קידום מקצועי וביטחון תעסוקתי. שולחן המו”מ הוא המקום היחיד לפתרון מחלוקות. הכרזה על סכסוך עבודה היא צעד מזיק, מיותר וחסר תועלת”.

אם משה כחלון באמת רוצה להשאיר את חותמו על הכלכלה והחברה במדינה, אולי כדאי שינצל את פרשת מגה כנקודת מפנה. לא שבפרשה זו מתגלים דברים שלא ידענו. שכר המנהלים המופרך, המקומם והבלתי מוצדק קיים מאז ומתמיד, אלא שהוא הפך יותר-ויותר מופרך עם השנים.

פערי השכר האסטרונומיים מפריעים מאוד להתפתחותה של המדינה, וגם ליכולת שלנו להגן עליה בצורה יעילה. אנחנו במצב שבו אנו צריכים ציבור שאינו מרגיש מרומה ומנוצל.

פערי השכר יוצרים אנרגיות שליליות. הן מתפרצות מדי פעם באיזו מיני התקוממות, בעיקר של צעירים, אבל מהר מאוד דועכת. צריך כבר להבין שלא מהרחוב תצמח הישועה, לא מלמטה – אלא מלמעלה, ממסדרונות הכוח. מאדם כמוך, משה כחלון.

מה זה “לצמצם בהוצאות”?

לפני שתהיה מהפכה עממית, כדאי לעשות מהפכה מבנית. העניין הזה שמנהלים מקבלים סכומים ענקיים שבשום אופן לא מגיעים להם, צריך להיפסק לפני שיגרום להתלקחות.

יש פה שיטה שמובנית בצורה לא נכונה ולא הוגנת. היא בנויה על יכולותיו של המנהל להביא לבעלי המניות, ולבעלים הפרטיים, רווחים גדולים יותר. בהתאם לכך מועסקים המנהלים. מציעים למנהל תגמול בהתאם לרווחים ש”הוא מביא”. כדי להגדיל רווחים אלה, חייב המנהל לצמצם את ההוצאות – בין השאר, ואולי בעיקר, את השכר לעובדים.

כך נוצרת הנוסחה שלפיה אם אתה פוגע בשכר העובדים, אתה מכניס יותר כסף לבעלים – ולעצמך, המנהל. במילים אחרות: דפוק את העובדים כדי לצ’פר את עצמך, המנהל, ואת הבעלים.

גם העובדים שותפים

לא יכול להיות צדק חברתי, כל עוד השיטה הזאת ממשיכה לנהוג אצלנו. העובדים אינם “הוצאות” – הם אנשים עם משפחות. לא יכול להיות גם צדק כלכלי. חשוב שתיקבע תקרה ריאלית לבונוסים ושאר ההטבות שמקבלים מנהלים. אבל בעיקר לשנות את השיטה, כך שצ’ופרים יחולקו לכל מי שתרם ליצירת הרווחים, שזה בראש וראשונה העובדים.

זו, כחלון, צריכה להיות המשימה שלך. אתה לא יכול לנהוג כבימים ימימה, כאשר מאות עובדים מאבדים את מקומות עבודתם בגלל חמדנות המנהלים והשיטה המאפשרת זאת.