שאלנו את אלון דבוש, עובד סניף הרצליה פיתוח מה זה יום הכיפורים בשבילו.
"יום הכיפורים מתחיל אצלנו הרבה לפני הכניסה הרשמית הרשומה בלוחות שנה ובעיתונים" מספר אלון וממשיך
"כבר בערב שלפני אנחנו מתכנסים בחצות הלילה לתפילת סליחות שבסיומה אנחנו מתירים את הנדרים שנדרנו במהלך השנה".
פה, אנחנו מזמינים כל אחת ואחד ממכם לחשוב, איזה נדרים עליו להתיר לקראת חג הכיפורים הקרוב, כששאלנו את אלון, איזה נדרים הוא היה מתיר השנה הוא שיתף באומץ כי השנה הוא ממקד את ההתרות לרמה הלאומית: "אם אמרנו לעצמנו לעולם לא אהיה חבר שלו בגלל דעותיו או השקפותיו זה בדיוק הזמן להתיר את ההתחייבות (הנדר) הזאת ולהבין שאנחנו עם אחד ואין לנו שום מקום ללכת אליו".
"ביום הצום אנחנו אוכלים ארוחת צהריים מוקדמת, משם לתפילת מנחה ותשלום לבית הכנסת על העליות שעלינו כל השנה.
לאחר תפילת מנחה יורדים לים שהפעם משמש כמקווה כדי לטבול בו.
נוסעים הביתה להתארגן לקראת היום הגדול ואז יושבים לאכול את הסעודה המפסקת – הסעודה האחרונה לפני יום הכיפורים.
ואז מגיע היום הגדול ביותר בשנה. יום בו אנחנו עוצרים את כל העשייה שלנו רק כדי להקדיש את כול כולנו למען התפילה והסליחה.
החזן מתחיל את הפיוט העמוק "לך אלי תשוקתי" וכל הקהל שר איתו בקולי קולות". מסכם אלון.
יום הכיפורים עצמו מלא בתפילות ורגש ומפה אנחנו מאחלים לכולנו לנער את השנה הקודמת מאיתנו ושבשנה שבאה עלינו לטובה נזכה באמת לגמר חתימה טובה, לשנה שקטה יותר מהשנה הקודמת לשנה שנהיה אנשים טובים יותר.
